קפטן האלופה הטרייה - קריית שמונה, אדריאן רוצ'ט:

"הסודות שהפכו את קרית שמונה לאלופה גדולה
סוף סוף הגיע הרגע הזה שחלמנו עליו. עשינו היסטוריה בקרית שמונה ואנחנו מאושרים מאוד על כך. בתחילת העונה אף אחד לא באמת ספר אותנו ולא חשב שקרית שמונה יכולה להיות אלופת המדינה. האמת היא שגם לא בנו את הקבוצה במטרה לזכות באליפות. חומר השחקנים כאן נבנה על מנת להגיע גבוה ולהצעיד את הקבוצה גבוה, אבל אף אחד לא חלם על אליפות.

העונה הזו מבחינתי לוותה בכמה רגעים מרגשים מאוד. הראשון היה עם בחירתי לקפטן הקבוצה ולנציג השחקנים, רגע שאני גאה בו. חוויה נוספת שהייתה לנו זו הזכיה בגביע הטוטו שנה שניה ברציפות. זה מפעל חשוב לקבוצה ונותן במה לשחקנים שמיעטו לשחק במהלך העונה ולהראות שגם הם שחקנים איכותיים וגם הם חלק מההצלחה ומהדרך שלנו.
בחיים האישיים נולדה לי ילדה ראשונה ושמה אריאל, ואין ספק שזה אחד הרגעים המרגשים בחיים שלי ושל אשתי גלית. על הזכיה באליפות אני לא צריך להרחיב במילים, כי לכולם ברור עד כמה הרגע הזה עצום, בייחוד לקבוצה שזוכה בפעם הראשונה ולשחקנים שלא זכו מעולם.

הזימון שלי ושל עוד ארבעה חברים מהקבוצה לסגל הנבחרת היווה חותם לעונה המוצלחת שעוברת עלינו גם מבחינה אישית וגם מבחינה קבוצתית. אנחנו גאים להיות שם ומקווים להישאר כמה שיותר.
כל העונה שמנו דגש על חדר הלבשה בריא ומקום עבודה נקי, זה אחד הדברים הגדולים שמאפיינים את המועדון וההצלחה שלו. כולם שמו את האגו בצד ומתרכזים רק בהצלחת הקבוצה, כי חשוב להדגיש שכאשר שחקן אחד מצליח זה נדחק הצידה. הצלחה של קבוצה נותנת במה לכולם.
אני חושב שמגיע קרדיט גדול למאמן שלנו, רן בן שמעון, לא רק על מה שהוא עשה על המגרש, אלא גם על השיחות האישיות והעזרה המנטלית בחיים האישיים ובחיי הזוגיות של שחקנים. אלו דברים שעוזרים ליכולת על המגרש ומשדרגים אותה בהכוונה, בהסברה ובכל דבר אפשרי. לא היינו רגילים ללחץ התקשורתי שהיה בקבוצה העונה לאור ההצלחות ורן עזר לנו להפריד בין העיסוק בתקשורת למה שקורה על המגרש. ברור כי הרבה מזה שהמועדון עלה והצליח זה רק בזכות החזון של הבעלים איזי שירצקי. אני לא אומר את זה מחנופה, אלא ממקום של הערכה והכרת תודה לאיש שלקח את העיר והקבוצה כמפעל חיים ומקדם את העיר בעזרתה.
בנימה אישית, כקפטן וכשחקן שכבר כמה שנים משחק תחת רן, אני מודה לו מכל הלב על הדרך הנפלאה שהוא השריש כאן. אנחנו רוצים, מאמינים ומקווים שהוא יצליח בכל מקום שאליו הוא יגיע. רן סגר בקריה פרק נפלא בחיים ואני מאחל לו בהצלחה.
אני רוצה להודות גם בשם כל הקבוצה לקהל הנפלא שלנו שהתחיל בקטן ורק גדל וגדל וחיזק את התמיכה והאהדה לקבוצה. גם ברגעים הכי קשים הם הגיעו, עודדו ונתנו הרגשה של חמימות בלב ורצון להצליח ולהקריב בשבילם.
אנחנו מקווים להישאר בצמרת הכדורגל הישראלי עוד שנים רבות. שקרית שמונה תמשיך להיות המקום שכל שחקן חולם ורוצה להגיע אליו. אני גם מקווה מאוד שנצליח להטביע חותם בזירה האירופית ולהגיע לשלב הבתים בליגת האלופות. "

10 הרגעים הגדולים של ק"ש בדרך לאליפות -

הגדולה של הפועל קרית שמונה העונה טמונה אולי דווקא בעובדה שכל משחק עבורה היה
בדיוק אותו דבר. מול הפועל פתח תקוה וראשון לציון, כמו מול מכבי חיפה והפועל תל
אביב חניכיו של רן בן שמעון עלו על הדשא עם משחק הלחץ שלהם, הנעת הכדור המסודרת
והסיומת הקטלנית. ובכל זאת, אפשר לשים את האצבע על האירועים שעשו את העונה
ההיסטורית הזו למה שהיא והמקומות שבהם כולנו הבנו לאט לאט שלא מדובר בקוריוז או
בהפתעה של תחילת עונה אלא במשהו רציני. רציני מספיק בשביל להבטיח אליפות בתחילת
אפריל.


23.05.11 - רן בן שמעון מבצע נחיתת חירום בנתב"ג
אמנם זה אירוע ששייך עוד לעונה הקודמת אבל בכל זאת, הכי חשוב הבריאות. "עברו מחשבות בראש",
אמר אז המאמן שיצא בשלום מהאירוע, יחד עם שאר הנוסעים על הטיסה שנקלעה למצוקה מעל
תל אביב. לכו תדעו, אולי באותם רגעים הוא השתכנע ששווה לו להישאר בצפון.


01.10.11 - הניצחון הראשון
קצת קשה לזכור או אפילו לדמיין את זה עכשיו אבל בששת המחזורים הראשונים קרית שמונה קירטעה. מה זה קירטעה?
ניצחון, ארבע תוצאות תיקו, הפסד ושלושה שערי זכות ב-540 דקות. לא בדיוק מאזן
היסטרי. רק בדקה ה-67 נשבר הקרח בצורה שתהפוך לימים לאופיינית במיוחד: פריצה של
אלעד גבאי מימין, כדור רוחב ושער של שמעון אבוחצירה. 0:1 קטן, בדיוק כמו שהסיני
הזקן שאמר את המשפט ההוא אוהב.


23.10.11 - הניצחון הגדול הראשון
בימים ההם קרית שמונה עוד נכנסה לעניינים במרכז הטבלה, מסוג הקבוצות שחוץ מהאוהדים שלהן, אף אחד לא יודע
באיזה מקום היא בדיוק. שמיני? שישי? משהו באזור. מכבי חיפה הגיעה במצב רוח טוב
לקרית אליעזר, אחרי חמישייה לרשת של סטיאווה. עד הדקה ה-40 שראנוב כבר הוציא שני
כדורים מהרשת. אבוחצירה עם הראשון, אזולאי עם השני. גרזיצ'יץ' השלים את החגיגה
במחצית השניה ולאחר שריקת הסיום הרוב עדיין דיברו על מכבי חיפה, אבל חלק כבר התחילו
לשים לב לקבוצה הזאת שמתגנבת אט אט לצמרת.

12.12.11 - הניצחון שהעלה למקום הראשון
זה היה קו פרשת המים. הפועל תל אביב במקום הראשון, קרית שמונה בשני. קשטן והחבר'ה מגיעים לביקור, בדיוק
המקום שבו מפרידים את המוץ מהתבן, את הגברים מהילדים, את הקוריוז של תחילת העונה
מהאיום הרציני על התואר. לא היה משחק גדול אבל בדקה ה-78 אלעד גבאי סובב אחד פנימה
ובדש נגח כמו ענק - עוד 0:1 קטן ופתאום, בלי ששמנו לב, בן שמעון מסתכל על כל הליגה
מלמעלה. הדקה ה-77 של אותו משחק ד"א, זו הפעם האחרונה שקרית שמונה היתה במקום שהוא
לא המקום הראשון. מדהים.


18.12.11 - ברוך הבא סולארי
זרים שמגיעים בינואר זה סיפור שבדרך כלל נגמר בבכי. אחד שמספרים עליו שמחליף קבוצות כמו גרביים והוא בכלל אח של
ההוא שהיה פעם בריאל מדריד זה בכלל מתכון לאסון. איפשהו בין מהו קודרו לפאביו
ג'וניור. אבל כנראה שבצפון יודעים משהו שכל השאר לא, או שפשוט היה להם מזל מטורף כי
גם סנטיאגו סולארי בכבודו ובעצמו לא היה יכול להתאים יותר לקבוצה הזו מאח שלו, שנחת
כאן מקפריסין בפרופיל נמוך במיוחד. הסיבה היחידה שלא מדובר בשחקן העונה היא שהוא
שיחק רק חצי ממנה. האמת? אולי היה שווה לחרוג מהנוהל בשבילו. איזה שחקן.

14.12.11 - ניצחון חוץ בסכנין
זו היתה התקופה שבה כולם חיכו שתגיע הנפילה ואין מקום טוב יותר ליפול בו מאשר דוחא. גם בימים כתיקונם זה מגרש
שקשה מאוד לצאת ממנו עם ניצחון. עכשיו קחו את זה ותוסיפו גשמים שהותירו את המגרש
במצב של אחו ממוצע וגם שער יתרון מוקדם של אריק גאו. מעידה? הצחקתם אותם. עד ההפסקה
אבוחצירה, סולארי ועדי אלישע הבהירו יפה מאוד שגם דוחא קטן עליהם. זה נגמר עם 2:3
וברחבי הארץ אלפי אוהדי הפועל/מכבי/חיפה מצאו עצמם אומרים, ולא בפעם האחרונה: "מה,
גם את זה הם ניצחו? פששש....."

10.02.12 - תחילת הסכסוך
השבועות הלכו והתקדמו, הפער הלך וגדל וכמו יהודים טובים, כשהולך טוב מדי, צריך לקרות משהו. זה התחיל במשא ומתן
לעונה הבאה, כששרצקי רצה להוציא מבן שמעון התחייבות. המאמן לא הסכים ומשם הכול
פסטיבל תקשורתי, קרבות אגו ומחלמת גרסאות. כנראה שגם את זה צריך לעבור והשאלה היא
איך עושים זאת. אתם מוזמנים להמשיך לסעיף הבא.

25.02.12 - הגול ההוא
אם נהיה כנים, את ההצגות של קרית שמונה בעונה הזו אפשר לספור על יד אחת. את המשחקים שהיא ניצחה בכוח, לעומת זאת,
אפשר גם לספור, אבל צריך כמה ידיים טובות, אולי אפילו סט בדידים. אף דוגמא לא בולטת
יותר מהמשחק מול בני יהודה, שהוכרע עם הבומבה ההיא של סולארי בתוספת הזמן. הפער כבר
מזמן במחוזות דו ספרתיים ובשאר הארץ עוד חוזר הניגון "מה, גם את זה הם ניצחו?
פששש....."


22.02.12 - נבחרת
בהתאחדות לכדורגל כנראה רצו לעשות את
העניינים דרמטיים אז רשימת המוזמנים לסגל של גוטמן לא שוחררה לכתבים לפני מסיבת
העיתונאים. בסופו של דבר, כאשר הקריאו אותה, זה היה צפוי לחלוטין ויחד עם זאת,
מפתיע. חמישה שחקנים מהסגל של בן שמעון בפנים, 0 ממכבי תל אביב ומכבי חיפה. המהפך
הושלם. במשחק עצמו מול האוקראינים לא ראינו יותר מדי מהם אבל זה לא משנה. האפקט
קיים גם בלי זה.


02.04.12 - משחק אליפות
נכון, זה לא היה בסטייל אלא עם 0:0
די בינוני מול הפועל תל אביב אבל במקרה הזה, לא באמת מדובר בשורה התחתונה אלא
בפרוצדורה, בחותם רשמי למשהו גדול בהרבה. את המשחק הזה ישכחו די מהר, את מה שקרה
לפניו ומיד אחריו, יש כמה שיזכרו כל החיים.


גיליון הציונים של האלופה -

תגידו שהפועל ת"א התפרקה מנשקה בקיץ האחרון, תגידו שמכבי חיפה לא התאוששה מההדחה
הטראומטית מהצ'מפיונס, תגידו שארקדי גאידמק מייבש את הברז של בית"ר ירושלים כבר
שנתיים, תגידו שלמכבי ת"א הייתה קריסה מנטאלית וחברתית באמצע העונה. תגידו, מה
שתגידו, אבל קרית שמונה היא אלופה בזכות ולא בחסד. אלופה בנוק-אאוט, שהושג כבר למען
האמת בסיבוב השני. זה הזמן לתת כבוד למצטייני הקבוצה הצפונית. אלופת 2011/12 -
גיליון ציונים.

דני עמוס
כאן חייבים לומר את האמת, אחרי העונה שעברה שלא
הייתה טובה במיוחד מבחינתו, לא האמנו שעמוס יכול לתת עונה טובה במיוחד. וכבר בסיבוב
הראשון בו ספג רק 8 שערים היה אפשר לראות שהוא הולך לתת את עונת חייו. לא סתם הוא
זומן לנבחרת ישראל. ציון: 8

אלעד גבאי
אם ק"ש היא הסינדרלה של הליגה, אז אלעד גבאי הוא
הסינדרלה של ק"ש. בגיל 26 ובלי ששמענו עליו יותר מדי קודם לכן, גבאי נתן עונה
חלומית באגף הימני של האלופה וגם הרוויח זימון לנבחרת ישראל של אלי גוטמן. השלב
הבא: להשתלט על העמדה הזו בנבחרת. ציון: 8 שיר צדק
פציעה מקרית של איתן טיבי שלחה את שיר צדק להרכב.
והאמת? בצדק. לצידו של חסארמה, שיר צדק פרח החל מאותו שער ניצחון שלו במחזור ה-12
מול בני יהודה ומאז לא הפסיק ללבלב. 21 הופעות בהרכב, שני שערים ועונה באמת גדולה.
ציון: 8


סלאח חסארמה
התמקדנו לא מעט השנה בגיל של חסארמה. נכון, 38
זה לא מעט בכלל עבור שחקן כדורגל. אבל עכשיו זה הזמן להתמקד ביכולת שלו. לחסארמה,
שפתח במשך 26 משחקים, היה חלק נכבד בעובדה שהחוליה ההגנתית של קרית שמונה היא אחת
מהטובות ביותר בליגה. אה כן, והוא גם היה הקפטן. מנהיג אמיתי. ציון: 7.5


דושאן מאטוביץ'
וואו, איזה שחקן. אם סולארי הוא האס, אז
מאטוביץ' הוא הג'וקר. לא עשה חורים, תמיד תמך בהתקפה ובעיקר נתן המון שקט באגף
שמאל. אם יש שחקן שאנחנו בטוחים שיוכל להתמודד בהצלחה עם מוקדמות האלופות הוא
מאטוביץ'. ציון: 7.5






בראיין גרזיצ'יץ'
ההתקפה של קרית שמונה הייתה חדה, ההגנה
הייתה מברזל והקישור? אוסף של גרזנים מרכז השדה כשבראשותם הגרזן גרזיצ'יץ'. הוא
חירב לחלוטין את התקפות היריבים וידע לבנות מהיסוד התקפות שהסתיימו לא אחת ברשת של
היריבה. ברק בדש ושלומי אבוחצירה צריכים להודות לו לא מעט. ציון: 8


רביד גזל
מי היה מאמין ששנה אחרי שירד לליגה השניה עם הפועל
אשקלון ופרוספר אזגי, רביד גזל יזכה באליפות. בטוח שלא הוא, אבל עם 28 הופעות בהרכב
ו-4 בישולים הוא בהחלט מועמד ראוי לתואר השחקן המשתפר של העונה, והציון בהתאם.
ציון: 7


דויד סולארי
סנטיאגו זכה עם ריאל בצ'מפיונס ב-2002, אסטבן
הגיע עם ניקוסיה לרבע הגמר השנה וייתכן שדויד יהיה הסולארי הבא בליגת האלופות. אין
לנו ספק שאם הוא היה מתחיל את העונה, ק"ש כבר הייתה אלופה פעמיים. סולארי היה אם כל
הבינגו העונה בליגת העל. ב-11 ההופעות שרשם במדי ק"ש הוא סיפק 4 שערים ו-3 בישולים,
כאשר שער הניצחון שלו מול בני יהודה בדקה ה-90 של המחזור ה-27 היה גולת הכותרת.
ציון: 9


אדריאן רוצ'ט
כמה קטן, ככה מוכשר. הקיבוצניק עם השורשים
הארגנטינים הפגין גם יכולות ששחקני הקישור בארגנטינה היו יכולים רק לקנא בו. רוצ'ט
היה מהיציבים ביותר בקרית שמונה (היציבה בלאו הכי) ויש לו חלק לא קטן באליפות.
ציון: 7





עדי אלישע
תפס את הבלטה של אנג'ובו הפצוע וביצע אותה
בהצטיינות יתרה. שיתוף הפעולה בין אלישע לגרזיצ'יץ', רוצ'ט וגזל היה פשוט מעורר
הערצה. ציון: 6.5


וויליאם אנג'ובו
עד הפציעה שקדמה לאליפות אפריקה, אנג'ובו
היה בורג מרכזי אצל בן שמעון. אולם, לאחר הפציעה הוא התקשה לחזור לרוטציה. חצי
העונה הראשונה הייתה טובה מאוד. ציון:
6


שמעון אבוחצירה
לא מעט אנשים הרימו גבה כאשר רן בן שמעון
הביא את שמעון אבוחצירה בשנה שעברה לקרית שמונה אחרי שנה קשה בלאריסה היוונית. אז
החוד של ק"ש כלל שחקנים מוכשרים כמו וויאם עמאשה, יובל אבידור ותומר סוויסה. מסתבר
(ולא בפעם הראשונה בקדנציה) שבן שמעון יודע מה הוא עושה. השנה אבוחצירה הפך לסקורר
ולחלוץ היציב ביותר שלו בחוד ההתקפה המצוין של ק"ש. ההספק שלו עומד כעת על 12 שערים
ו-6 בישולים ב-30 הופעות. ציון:
8.5


ברק בדש
אחרי שעבר בין בני יהודה, הכח ר"ג, אשדוד והפועל
באר שבע, נראה כי בדש מצא בגיל 29 את הבית האמיתי שלו. שיתוף הפעולה שלו עם
אבוחצירה הניב לא מעט רגעים שמחים עבור החבורה בכחול-לבן (שהיום כבר משיקה
לכחולים-לבנים המקוריים). בדש כבש שבעה שערים העונה, כאשר שלושה מהם היו שערי
ניצחון ומתוכם שניים עוד היו נגד הפועל ת"א ומכבי חיפה. ציון: 8


שלומי אזולאי
החולייה השלישית בחוד של בן שמעון היה בהחלט
השחקן המשלים הטוב של העונה. לא נתקלנו בבעיות אגו, לא נתקלנו בבעיות לעלות מהספסל
ונראה כי באופן כללי הוא מהווה חלק ראוי ביותר מההתקפה ההרמונית של ק"ש. אזולאי כבש
העונה 6 שערים כולל אחד גדול מול מכבי ת"א ב-1:2, שסימן את תחילת הנפילה של
הצהובים. ציון: 6.5


איתן טיבי
נע במשך השנה בין ההרכב לספסל וסבל לא מעט
מפציעות. למרות זאת הוא דאג ליישר קו עם שאר שחקני ההגנה של ק"ש. וכמוהם גם הוא
הגיע לנבחרת. ציון: 6

בני בן זקן
אמנם דווקא העונה הוא לא קיבל הרבה קרדיט, אבל
בן זקן גדל ושיחק במועדון מהצפון כשעוד נגרר בליגות הנמוכות ולכן ברור שיש לו חלק
ברגע השיא ההיסטורי הזה. ציון: 6

ליאור לוי
המחליף של דושאן מאטוביץ' באגף שמאל הוכיח
שהסטיגמה שאין לנו מגן שמאלי היא לא מדויקת. אין מגן שמאלי בישראל, מלבד ליאור
לוי. ציון: 6

וואהיל מריסאת
העונה הוא אמנם לא בלט יותר מדי, כמובן בגלל
ההתקפה הסופר-יעילה של בן שמעון, אבל תזכרו את השם. כבש גם שני שערים בגביע הטוטו.
ציון: 6

אחמד עבד
עבד אמנם לא שיחק יותר מדי (6 הופעות), אך בשנה
הבאה במוקדמות הצ'מפיונס אנחנו נראה אותו כשחקן סגל לגיטימי. אנחנו גם לא נשכח את
השער שלו נגד מכבי ת"א באותו 1:2. ציון:
6

איתמר ניצן
אחרי
ששיחק בהפועל ת"א, ייתכן שאיתמר ניצן ציפה לעלות ישר בהרכב של רן בן שמעון, אבל
לנוכח עונה כל כך טובה של דני עמוס, הוא רק יכול לפרגן. מה גם שבהזדמנויות שקיבל
בגביע הטוטו הוא סיפק את הסחורה. ציון: 6

שותפים נוספים לאליפות ההיסטורית של קרית שמונה (רשמו לפחות הופעה אחת): אהוד
מערבי, אסעד עמאשה, דין מימוני ורועי זכרי.

המאמן: רן בן שמעון
כמעט כל השנה הוא נמנע מלומר את המילה
אליפות, אבל היום הוא יכול סוף סוף לצעוק "אליפות" בכל צורה ובכל שפה שהיא. אליפות
ראשונה בקריירה לבן שמעון, שאם ימשיך כך הוא רק ימשיך ויצבור עוד תארים. אחרי שזכה
באליפות, פעמיים בגביע הטוטו ובנה קבוצה שיכולה להחזיק עוד זמן רב, בהחלט אפשר לומר
שהמאמן בשל לשלב הבא בקריירה. בטוח שהוא יהיה מוצלח, ואף מילה על הריב עם שירצקי.
ציון: 9.5


אז בסך הכל נותר להגיד שק"ש עשתה היסטוריה גדולה וזכתה באליפות בפער גדול מאוד הרבה מחזורים לפני סיום העונה, וימשיכו לנסות להמעיט בערך האליפות אבל היא עשתה דבר גדול ומגיע לה. שאפו