דין שצריך להחזיק האוכל בידו ושיהיה האוכל לפניו

כל דבר שמברך עליו כדי לאכלו או להריח בו צריך לאחזו ביד ימין כשהוא מברך, כך פסק רבינו הטור וכן פסק מרן הבית יוסף.


וכתב המרדכי (מרבותינו הראשונים, נהרג על קידוש השם בערב שבת בנירנבורג בשנת הי"ד- 1254) בשם ראבי"ה, שמכאן נשמע, שכל ברכה של דבר מצוה, ראוי לו שיאחוז ביד ימין, וכן בזמן ההבדלה, אוחז את היין ביד ימין ומברך בורא פרי הגפן, ואחר כך מעביר את היין ליד שמאל ונוטל את הבשמים ביד ימין ומברך על הבשמים ומחזיר את היין לימינו. ומרן הבית יוסף (סימן ריב) הביא את דברי ראבי"ה אלו, ופסק אותם להלכה בהלכות הבדלה (בסימן רצה.)


אין מברכין על אוכל או על משקה עד שיביאוהו לפניו, דהינו שהאוכל או המשקה מונח לפניו בעת הברכה, אבל אם בירך ואחר כך הביאו את האוכל לפניו, צריך לברך פעם אחרת, וכך מבואר בירושלמי, שמי שבירך על מאכל בעת שלא היה לפניו מאותו מאכל, ואחר כך הביאוהו לפניו, צריך לחזור ולברך שנית.


ואף שצריך שיהיה המאכל לפניו בעת הברכה, מכל מקום אם היו לפניו לדוגמא תפוחים, ובירך עליהם ואכל מהם, ואחר כך הביאו לפניו עוד תפוחים או פירות אחרים שהיה בדעתו לאכול מהם, אינו חוזר לברך שנית על אותם פירות (אבל אם לא היה בדעתו לאכול פירות נוספים על אלו שהיו לפניו, חוזר ומברך שנית.)


מי שרצה לשתות מים מן הברז, בלא כלי, רשאי לפתוח את הברז ולברך על המים שעתידים לזרום ולבוא לפניו, משום שבאופן כזה שהמים בודאי יבואו לפניו, יכול לברך אף על פי שאינם לפניו בעת הברכה, וכן נפסקה הלכה שהעומד על אמת המים (דהיינו לפני נחל של מים) מברך ושותה אף על פי שהמים ששותה לא היו לפניו כשבירך, מפני שלכך נתכוון תחילה, וכך הסביר מרן הבית יוסף, שבדין של אמת המים יכול לברך אף שהמים ששותה לא נמצאים לפניו בעת הברכה, משום שהמים עתידים בלי ספק לבוא לפניו, אבל פירות וכדומה אין וודאות שיובאו לפניו כמו מים ולכן אין לברך על פירות וכדומה אלא אם הם נמצאים לפניו ממש בעת הברכה, אבל על מים זורמים רשאי לברך