מחיר:120-150 ש"ח תלוי בגודל ובחנות.
טוענים שייגרמייסטר אינו כשיר לשתיה ליהודים בגלל כמה סיבות:
עשוי משומן חזיר
הצמח שממנו מכינים את הייגר חזירים מתגרדים עליו וכביכול עור מת של חזיר עולה על הצמח
ונכנס למשקה.
תנו לי להפריח להם את המיתוס נכון אין עליו ת.כ (תעודת כשרות) בגלל כמה סיבות
סיבה 1:
קודם כל אין דבר כזה ייגר כשר ולא כשר.
יש רק סוג אחד, וזה בסך הכל ליקר על בסיס צמחים שונים ומשונים.
אין לייגר שום קשר לחזיר, לא לעור שלו לא לבשר ולא לשומן. הסיבה היחידה שהוא יכול ליהיות לא כשר זה שלא משלמים לאיזה רב שיעמוד ליד ויגיד שהכל בסדר.
סיבה 2:
הצלב על בקבוק המשקה סותר לגמרי את האמונה היהודית ככה שלרשום על בקבוק
כשר עם סמל של מגן דוד כמו על הברן-ייגר (ייגר דבש) לא יהיה מתאים מכל הבחינות.
סיבה 3:
הייגרמייסטר מיוצר ע"י נזירים ככה שמן הסתם הוא לא יכול להיות עם אות כשרות כשגוי קטולי מכין את זה.
סיבה 4:
כל זה בולשיט שהומצא ע"י ישראלים. הלוגיקה פשוטה - אם זה משקה גרמני, איזה שהוא חלק בו חייב להיות עם חזיר..
נ.ב
לפי שמועה חדשה שרצה בכל בקבוק ייגר מכניסים פתית זהב אתם בוחרים אם להאמין או לא אני אישית לא יודע אם זה נכון.
אז קצת על הייגר:
יגרמייסטר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יגרמייסטרשם מקורי:Jägermeisterסוג:ליקר, דיז'סטיףרמת אלכוהול:35.0%עמידות:70יצרן:Mast-Jägermeister AGארץ ייצור:גרמניהנכנס לשימוש:1935
אוטובוס עם פרסומת המשקה
יגרמייסטר הוא ליקר גרמני מתוק.
בגרמנית, משמעות המילה "יגרמייסטר" (נכתב בגרמנית: Jägermeister) היא אמן הציד. הלוגו שמצוייר על בקבוק היגרמייסטר: ראש של אייל כשבין קרניו צלב זוהר, משמעותו מיוחסת לסיפורו של סיינט הוברטוס: במאה השביעית הוברטוס יצא לצוד וכיוון את נשקו לעבר אייל. פתאום ראה מחזה מדהים: על פניו של האייל היה צלב מואר ענק. הוברטוס סיפר שישו נגלה אליו והפך לקדוש נוצרי. כמו כן, בראש התווית של בקבוק היגרמייסטר, נמצא דקלום שנכתב ע"י אוטו פון ריזטל (1848):
Das ist des Jägers Ehrenschild
daß er beschützt und hegt sein Wild
weidmännisch jagt, wie sich's gehört
den Schöpfer im Geschöpfe ehrt
בעברית:
זה לצייד אות כבוד
לשמור ולכבד כל ניצוד
צוד היטב כצו האל
ואת החי כך תהלל
החברה לייצור המשקה הוקמה ב-1878 ע"י וילהלם מאסט. ב-1934 המתכון להכנת הליקר היה נמצא בפיתוח, וב-1935 כבר נכנס הליקר לשוק המשקאות הגרמני והתחיל להימכר בצורה מהירה.
המרשם להכנת הליקר שמור בסוד, אבל סביר להניח שהליקר מוכן מ-56 עשבי תיבול שונים ופירות יער העוברים תהליכם שונים, חלקם זיקוק וחלקם השריה.
המטרה המקורית לייצור המשקה הייתה רפואית; אנשים ריפאו כל דבר באמצעות הליקר, החל מבעיות שיעול ועד בעיות עיכול. כיום המוצר עדיין מוגדר כמשקה אלכוהולי, אבל גם מוחזק אצל לא מעט מהאנשים בגרמניה כתרופה לכל דבר. ישנם אנשים ששמים ממנו מסביב לביתם בכמויות קטנות כי מעידים שהוא מלכודת טובה לחרקים. הסיבה לכך, כך משערים, היא למשל הזבובים והצרעות, הידועים כנמשכים אל ריח מתוק, בדיוק כמו זה הנידף מן הליקר, לכן הם שותים ממנו, אך רכז האלכוהול הגבוה הנמצא במשקה, מתרכז בדמם וגורם למותם.
בתחילת שנות השבעים, המשקה התחיל להיסחר ב-50 מדינות נוספות, והפך לפופולרי מאוד בכל העולם.
שתיה מהנה.