חחחחחח גדול

מהבית לבצפר שלי זה חצי שעה נסיעה.
הייתה לי בגרות ב8 בבוקר,אז יצאתי בטרמפים ב6 וחצי וכמו חרגול אני בטרמפיאדה אין לי מושג מה השעה כי את הפלאפון הכנסתי בקיר אבל זה סיפור אחר כבר,בסופו של דבר עצרה לי איזה זקנה מטורללת ושובבה שנוסעת ברכב לא מוכר בכלל עם הסקאלה בצד אחד והגה בצד שני (לכו תבינו מה הולך שמה)
נוסעת על 20 כל הדרך ואני עוד שנייה זורק אותה החוצה ונוסע לשם לבד.
בסופו של דבר הגעתי לייאוש וירדתי מאוטו...
התחלתי ללכת ברגל לבית ספר תפסתי לי איזה מקל וחשתי איזה איש מערות (זו דרך עם הרים וגבעות )
אני הולך והולך והולך ומזמזם לי איזה שיר שהמצאתי "צועד אני בין השבילים עם מקל ותרמיל ומתפלל לאלוקים שיעצרו לי טרמפ"(במנגינת דיכאון עצובה ומייגעת,לרגע הרגשתי כמו מרקו)
בסופו של דבר אחרי סבל רב ויגון הגעתי לבית ספר וגילתי להפתעתי שיש לי עוד חצי שעה לחכות לבגרות..
סיפור חפירה מאת מרקו.