תיירת מבקרת ברחבת הכותל בירושלים, היא
מסתכלת בענין על
המתרחש ורואה יהודי קשיש, שבדיוק מסיים
להתפלל, מקפל את
הטלית שלו ומתחיל ללכת משם. היא ניגשת
אליו ושואלת אותו:
"האם אפשר לשוחח איתך לרגע ?". עונה
היהודי: "בבקשה".
שואלת התיירת: "באיזו תכיפות אתה מתפלל
ככה כאן?".
עונה היהודי: "בא לפה בכל יום מזה כבר
ארבעים שנה".
מסתקרנת התיירת : "ולשם מה אתה
מתפלל?".
משיב היהודי: "אני מתפלל שהיהודים
והפלשטינאים יחיו בשלום בלי
ריבים ומלחמות ושכל הילדים שלנו יגדלו
בשובע בשלווה ובביטחון".
התיירת : "זה נשמע ממש נפלא שיש לך
נחישות והתמדה כאלו!
איך אתה מרגיש אחרי שאתה מתפלל ככה כבר
ארבעים שנה?".
עונה היהודי: "מרגיש כאילו אני מדבר
לקיר".
הירשם כדי להגיב לנושא
