כאן
אני דווקא אהבתי לרכוב בגשם, יש בזה משהו משכר, כמו שלפעמים אנשים שרוטים רצים בגשם בשביל הכיף.
גם החלקות זנב יכולות להיות כיפיות, אם אתה לא נלחץ ולומד לשלוט בהן... חוץ מזה, אז הייתי אדוק וסירבתי לנסוע בפחיות. נראו לי נחותות ועלובות עם הוישרים, החימום והגלגל"ץ...
אופנוע ספורט הוא חוויה חזקה ביותר (אם וכאשר תעלה ל-600 בטח תבין את זה ביתר שאת), אבל הבעיה היא לא טעות --> מוות, אלא טעות --> פגיעת ראש+שיתוק/קטיעות גפיים. קרה לחברים טובים שלי, זה הדבר היחידי שגרם לי להבין שלא לעולם חוסן. שגם אם אני מיומן, זהיר, ובעל תעודות מקורסי רכיבה מתקדמים, הכול יכול להתהפך עליי ברגע.
למרות כל ההסברים הרציונליים, אני עדיין מכור וצריך להחזיק את עצמי לפעמים לא לחזור לרכיבה. לא נראה לי שאני אפטר מזה מתישהו.
הנה תזכורת ליום שמח:
http://eliad.org/viewer.php?id=1257579469.jpg
