זה הראשון שלי אז תפרגנו
ניקו אנדרסון נולד ב30 לינואר 1990 בניו יורק.
הוא גר בשכונת עוני קטנה, שם כולם השתמשו בסמים וקרבי יריות היו משהו שבשגרה.
אימו מתה בילדתו בשל הסתבכות בניתוח קיסרי, הוא נשאר רק עם אביו חולה הלב.
בגיל 9, בדרך הביתה מבית הספר הוא נקלע לקרב יריות בין שתי כנופיות, כפי שאביו לימד אותו, הוא ישר תפס מחסה, הוא התחבא מאחורי קיר בטון קטן.
לאחר 5 דקות של יריות, כולם ברחו. הוא הבחין באחד 9 מ"מ ליד אחת הגופות, ללא היסוס הוא לקח את האקדח, הוא ידע שבשכונה שבה הוא חי, הוא יזדקק לו.
כשחזר הביתה הוא שם את האקדח מתחת למיטה, ולאחר שחברו הטוב ביותר נרצח בעקבות שוד שנכשל, הוא החליט לקחת אותו לכל מקום.
גיל 14:
ניקו חוזר הביתה ממשחק כדורסל, הוא מבחין שדלת הבית פתוחה ושומע צעקות בוקעות צעקות, כשנכנס רעה שודד רעול פנים מאיים עם סכין על אביו.
הוא צעק:"תביא את הכסף!". אבא שלו בכה ואמר:"אין לנו כסף...".
ניקו ישר הוציא את האקדח מהכיס, כיוון אותו לגב השודד וצעק:"עצור!".
השודד התסתובב וצחק.הוא הוריד את המסכה.ניקו ישר הבחין שזה אותו שודד שרצח את חברו הטוב ביותר, ג'יימס.
ללא היסוס,ירה 3 יריות, 2 בבטן ואחת בצוואר. אותו שודד דימם למוות על הרצפה.
הם זרקו את הגופה לים ונפטרו מהראיות.
גיל 16:
לאחר שחזר מבית ספר, ראה את אביו אורז מזוודות, אביו אמר שבאו שני שוטרים והוא חושב שעלו עליהם.
"אנחנו נוסעים ללוס אנטוס" אמר.
גיל 19:
כיום,בגיל 19,לאחר שאביו מת מהתקף לב, עובד ניקו במוסך קטן בעיר.
הוא מקווה להיפטר מזכרונות העבר ולוודא שדבר כזה לא יקרה שוב.
איך?
הירשם כדי להגיב לנושא
