היום הייתי בחדר כושר (כמו כל יום) ולשם שינוי לא היו הרבה אנשים היו אני, שתי ילדים ומישהו בן שלושים או משוו כזה, אחד שלוחץ בחזה מאה עשרים קילו איזה הר מפחיד כזה
קיצר נאי מתאמן פתאום אחד הילדים בטעות פוגע באחת המשקולות שההר התאמן איתם הילד כמובן אמר סליחה לא נעים להתעסק וההר השיב לו מה סליחה שאני לא ישים לך בראש בול עץ ואני מרוב טיפשותי אמרתי להר הילד ביקש ממך סליחה ככה אתה עונה לו, ההר מסתובב אלי ואמר סליחה?, ואני חזרתי הילד ביקש ממך סליחה ואתה עונה לו ככה מה יש לך? ההר השיב לי לא זכור לי שדיברתי אליך, טמבל
ואני כמה שאני אידיוט אומר לו בחיים שלך אל תקרא לי יותר טמבל... לא היה חכם מדי.
אני קולט את ההר זורק את המשקולות על הרצפה וקם מהספה הייתי בטוח אני הולך לקבל שם התקף לב זה היה אחד הרגעים הכי מפחידים בחיים שלי הוא התקדם לכיוון שלי ואני איך אומרים רואה את חיי חולפים לנגד עיני... ואז בא המדריך ועמד ביינינו (יש לי מזל שהמדריך גם הר) וככה ניצלתי מוות, או לפחות פציעות חמורות :קיר:
הירשם כדי להגיב לנושא
