יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, המצוין מדי שנה בד' באייר (או מוזז ליום סמוך), הוא יום זיכרון הנועד להנציח את זכרם של לוחמי צבא ההגנה לישראלושאר כוחות הביטחון שנפלו במערכה, לוחמי המחתרותשנפלו למען תקומת ישראל (מאז 1860 - עת החלה היציאה מן החומותבירושלים), לוחמי היישוב בצבא הבריטיבימי מלחמת העולם השנייהונפגעי פעולות האיבה. לפי עדותו של ההיסטוריון מוקי צור, יום הזיכרון נקבע לראשונה בד' באייר בשנת 1940 לזכר הנופלים במאורעות 1936-1939ורק כתשע שנים לאחר מכן במלאת שנה להקמת המדינה, בתאריך ה' באייר1949, נקבע יום העצמאות.
הסיבה הנפוצה שנחקקה בתודעה הלאומית בקביעת תאריך יום הזיכרון לפני יום העצמאות, היא לתזכורת גבורת הנופלים שנתנו את נפשם למען הארץ ועקב סיבה זו, שחילחלה עמוק לתוך התודעה הישראלית, נקבע באופן רשמי על ידי הכנסתבחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ה'תשכ"ג-1963, שבתחילתו נאמר:
"ד' באייר הוא יום זיכרון גבורה ללוחמי צבא-הגנה לישראל שנתנו נפשם על הבטחת קיומה של מדינת ישראל וללוחמי מערכות ישראל שנפלו למען תקומת ישראל, להתייחדות עם זכרם ולהעלאת מעשי גבורתם".