התחלתי לחשוב עליך כאילו זה היה אתמול,
להופיע במחשבותיי אתה תמיד יכול
ככל שאני מנחמת את עצמי, כך דמעותי זולגות יותר,
הזיכרונות האלו ממך יהפכו לזיכרון אחר..
אפילו אם אני משפשפת את הדמעות בחשאי,
עדיין יש לי ממך זכרונות במחשבותיי..
זיכרון רחוק רחוק..זיכרון שיגרום לי לבכות בכאב לב...
מה שהשגתי עכשיו הם רק חרטות קיצוניים..חרטות של לב אוהב
אני מי שאין לה אף פעם שנייה לזה,שנייה לחששות
היא זו שעכשיו יש לה את החששות..
החששות שתה יכול לשכוח..
חששות שתגיד:"שכחתי אותך"...
אוהבת אותך..אני..אני..אני אוהבת אותך..
זה מה שלמדתי ממך
מתוך כל המילים והביטויים בעולם
זה הפך לביטוי האהוב עליי
אני מצטערת שמאוחר מדי
ממלמלת לעצמי..כמו טיפשה לבד
"אני עדיין חושבת שאת האתה האחד"
אני מצטערת..אני מצטערת..
אני מצטערת שמאוחר מדי למילים האלה
אהבתי את זה,הייתי מאושרת
פתאום יש הרגשה שהאהבה מכוערת
אני לא רוצה להודות באמת אבל..
אני האמנתי ב"לנצח" שלנו..
אם ביום ההוא ,גם אם רק בחלומות
אם הייתי יכולה לחזור ליום ההוא,
הייתי אוספת את כל הרגשות שלי
הייתי מרוקנת את ליבי
ונותנת לך את כולו כדי להוכיח את אהבתי
אוהבת אותך..אני..אני..אני אוהבת אותך..
זה מה שלמדתי ממך
מתוך כל המילים והביטויים בעולם
זה הפך לביטוי האהוב עליי
אני מצטערת שמאוחר מדי
ממלמלת לעצמי..כמו טיפשה לבד
"אני עדיין חושבת שאת האתה האחד"
אני מצטערת..אני מצטערת..
אני מצטערת שמאוחר מדי למילים האלה
הלב♥ הזה ..גם אם זה נגמר,
גם אם אתה לא יכול לבוא מחר,
גם אם השתנית,
אני יקרא..אני יקרא שוב...
אני יקרא בשמך שוב ושוב..
והאהבה שלך? היא כזאת!
ממשיכה וממשיכה לקרוא לי..




רשום תגובה