אשכול: סיפור קצר שכתבתי בלי שם

הדמעות שלה לא פסקו באותו הלילה ולא בלילה שעבר
הכאב בלילבה המשיך והיא המשיכה בשתיקה לא אמרה דבר
ששאלתי אותה מה שלומה היא ענתה בשתיקה ארוכה
לא הבנתי מה פשר הדבר והיא לא סיפקה לי תמידע
נישארתי בלי תשובות והשאלות לא איחרו לבוא
עוד ועוד שאלות ותשובות של שתיקה הן המענה
והיא היא נשארה יושבת במיטה ובוכה בלי לומר מילה
בא לי לבכות איתה קשה לה אני רוצה לעזור אך לא יכול היא לא מספרת
היא לא אומרת בערב שחזרתי לחדרה היא לא ישבה יותר
היא שכבה לה מדברת בטלפון נעמדתי לצד הדלת והשתדלתי לא להרעיש
הקשבתי לשיחה היא אמרה שקשה לה אך לא פירטה יותר מזה
ואני מנסה להתרכז לא יודע למה הרי ידעתי שהיא לא תגיד יותר מזה
אני משער שרציתי לדעת עם מי עם זה גבר או אשה חברה שלה או שאולי יש לה חבר
אבל אני רק ידיד שלה לא יודע עם אני אוהב אותה לא יודע כלום
אני רק יודע שאני רוצה לעזור לה לא רוצה שהיא תבכה
ניכנסתי לחדר שלה יותר בשקט ישבתי לידה והיא בעודה שוכבת עם הטלפון
שמה עלי את היד כנראה היא חיכתה שאגיב זה לא איחר לבוא נישכבתי לאט לצידה
וחיבקתי אותה היא אמרה "אני ידבר איתך אחכ" זו היתה חברה שלה
זלגה לי דמעה אחרי כל החששות הפחדים התגלתה האמת
היא חשבה שזה בגלל שהיא בוכה אמרתי לה שלא שאני בסדר ושתשים עלי תראש
שתירגע קירבתי אותה אלי שתבכה שתתפרק לא רציתי שתרגיש רע והיא
הבינה שאני פה בשבילה לפחות ככה ניראה זה היה מהתגובה שלה
היא התחילה לספר שחברה קרובה אליה התדרדרה לסמים ושהיא
מאוד רוצה לעזור לה ולא יודעת איך ואני שכבר הוצאתי כמה מהדרך הזו
ידעתי בערך מה לעשות אך לא רציתי לומר לה לא רציתי שהיא תכנס לזה
ידעתי שזה לא קל להתחיל לשבת ולדבר על זה שעות שלמות
כאילו כל החיים שלך זה בעצם לדבר על הסמים
או שאולי בעצם רציתי שהיא תיהיה איתי ולא עם החברה שלה אני לא בטוח
פשוט אמרתי לה שיש מקום לגמילה מסמים במרכז הארץ ושזה מקום טוב (כאילו באמת ידעתי)
הוצאתי לה מספר טלפון מהאינטרנט אחרי יומיים ואמרתי לה שתתן לחברה שלה
היא לא בדיוק ידעה מה לעשות אבל החליטה להתקשר לברר מה המספר הזה
ענה לה גבר לא ניראה לי שהיא הספיקה לשמוע מה הוא אמר מיהרתי
לחטוף לה תטלפון מהיד ואמרתי לה שוב לתת לחברה שלה
צחקתי בלי לדעת למה תוך כדי שאני שאמרתי לה "את רק שלי, אסור לך לדבר עם גבר אחר"
הייתי בשוק שאמרתי את זה, זה היה רגע של מבוכה אבל היא צחקה ואמרה "טוב"
לא יודע עם הייתי צריך לשמוח בגלל התגובה שלה וזה שהיא לא התעצבנה או להיות עצוב
כי אמרתי לה דבר שאני לא בטוח בו בכל אופן הייתי מבולבל קצת
לא משהו שעצר בעדי לנשק אותה בשפתיה בזמן שאמרה טוב
מפה לשם יצא שכבר אמרנו שאנחנו חברים זה קרה כל כך מהר
לא יודע בכלל מתי זה התחיל אם יגמר אבל לפחות אני כבר לא מבולבל
בקשר לאהבה שלי אליה ניזכרתי, חבר אמר לי פעם שאהבה באה בזמן הכי לא צפוי
במקום הכי לא צפוי לא כל כך הבנתי אותו בזמנו זה היה נישמע כאילו
אלוקים בוחר לך אם לאהוב או לא ואיפה תיפגשו אבל עכשיו אני חייב לומר
זה הלב שלך שרואה ושומע כל דבר...

יש כמה דברים שקצת לא מסתדרים מבחינת קריאה
אבל בכללי ממש מקסים ונוגע

ואני אומרת את זה מתוך ידע אישי בכתיבה =]

דגנית.

נשמע חמוד לאללה אחי :]

אחלה שיר אחי, נחמד..

זה סיפור=/ לא שיר

יפה לאללה אחי באמת נוגע

תודה חבר'ה ודגנית אם בא לך תשני