אז ככה, אני היום חוגג עצמאות ראשונה בבית מזה 3שנים, את כל הימי עצמאות שלי סגרתי בצבא.
אני רוצה לאחל לכל בית עם ישראל חג עצמאות שמח ופורה, שתדעו לכם שהרי זה לא מובן מאילו, אנחנו אומנם חוגגים עצמאות אבל מהי עצמאות? מזה אומר? זה קצת כבד מידי לרשום את זה אבל ח'ברה אל תשלו את עצמכם - זה לא מובן מאילו לפני 66שנים במלחמת העולם השנייה העם היהודי עמד בפני סכנת הכחדה ממשית בכך שהנאצים ניסו להשמיד אותנו ואיכשהו, באמת שבנס - יצאנו מזה.
עברו 62שנים מאז הוקמה מדינת ישראל ואנחנו עדיין בסכנת קיום ממשית ח'ברה שלא תשלו את עצמכם ובואו אגלה לכם:
קודם כל יש לנו את הרעה ממזרח - איראן וכל ההתחמשות הגרעינית שלה --- השעון בדרך לפצצה מתקתק...
יש את מצרים - נכון שיש לנו שלום איתם והכל וורוד ויושבים בסיני דופקים באנגים בפאנן אבל ח'ברה... תתעוררו - מובארק נשיא מצרים בקושי חיי, הבחור אוטוטו הולך ללכת ואחריו אני מקווה שלא יקרה כן אבל יש את "האחים המוסלמים" שהם בסגנון האיראנים פחות או יותר.
חיזבאללה בצפון מתחמשת ומתחזקת לקראת סיבוב נוסף בקיץ הקרוב תו"כ עידוד איראני וסורי.
הסורים בראשותו של אסד חמים לנו על הכנרת וגם הם מחכים לאור הירוק מאיראן.
החמאס בעזה מתחזק, לומד, מתכונן למערכה נוספת עם טילים שיגיעו הרבה יותר רחוק מהפעם האחרונה.
הרשימה עוד ארוכה... יש עוד המון דברים שהם לא מובן מאיליו,
גלעד שליט תאמינו לי בחיים שלי לא ראיתו אותו והבנאדם חסר לי, נמק שמה בצינוק של החמאס כמעט 4שנים כבר, יותר ויותר ניצולי שואה נכנסים מתחת לקו העוני מידי שנה ולאף אחד זה לא מזיז, אין חניה בת"א ובאמת שלא חסרות לנו עוד בעיות כאן במדינה.
המטרה שלי באשכול הזה היא לפתוח לכם את העיניים ח'ברה, שלא הכל מובן מאיליו, אתם צריכים להיות אסירי תודה על כך שאתם היום הולכים בבוקר לבית הספר, לעבודה לצבא לא משנה לאן כי זה לא מובן מאליו וזה עוד נושא ארוך ובאמת שאני חייב לסיים.
- בנוסף אני רוצה להודות לחיילים הקרביים שבניכם על השירות שאתם עושים - הרי זה לא מובן מאילו, לאחר מכן למערך התומך - גם לכם תודה.
אסיים בקטע של יאיר לפיד - "והאיש הזה הוא אחי", שבאמת מדגיש את מזה להיות ישראלי.
איש ההוא שאני שונא -
העומד בהפגנות עם שלט "מוות לערבים"
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב -
המגיש מימיה לשבוי מפני שגם הוא בן אדם.
והאיש ההוא - שאני שונא -
שצובע את שמו על פסל בוינה
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב -
שמלווה לי 50$ באתונה רק בגלל שגם אני ישראלי.
והאיש ההוא - שאני שונא -
שבשם ערכיים דתיים שאפילו הוא לא מבין
תובע זכות היסטורית על הפרת והחידקל,
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב -
שעומד לידי ביום הכיפורים ומראה לי בסבלנות
אין קץ את הקטעים הנכונים.
והאיש ההוא - שאני שונא -
שחושב ששלום עכשיו הם בוגדים והמערך הוא משוגע
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב -
שנותן לי את הסיגריה האחרונה שלו בעמדת
השמירה בתוך הקור של לילה לבנוני נוסף.
והאיש ההוא - שאני שונא -
שדוחף אותי באוטובוס וזיעתו נדבקת אלי
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב -
שמבזבז יום שלם בשביל להחזיר הביתה את הילד
של השכנים שאבד את דרכו.
והאיש ההוא - שאני שונא -
שנכנס למסעדה החביבה עלי והורס לי את הערב
בקולניות המעצבנת שלו
הוא בעצם אותו האיש - שאני אוהב -
שעבד כל היום במפעל יצוא והתרגל לצעוק כדי
שרעש המכונה לא יפריע לו.
והאיש ההוא - שאני שונא -
שקורא לי אחי למרות שהוא לא,
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב -
שאם ארצה או לא ארצה הוא אחי.
כי זה מה שיש, ואתה חלק ממשהו
ומעבר לכל ההבדלים, והצעקות, והענינים,
המשהו הזה לא נורא כל כך ואם תרצה או לא תרצה
המשהו הזה הוא גם א ת ה!
אז שיהיה לכולכם, חג עצמאות שמח.
באהבה, רעי





הירשם כדי להגיב לנושא





)
