אהלן כולם, לפני כמה חודשים פירסמתי כאן את המדריך הזה,
אבל מסיבות כאלה ואחרות בחרתי לצנזר אותו.
המדריך לנירגול המושלם עושה קאמבק! מומלץ!
קבלו:
א. קניית הנרגילה
- רצוי לקנות נרגילה סורית / מצרית (מצריות יותר קשה להשיג בארץ, אבל יש), יצוקה. המשמעות של נרגילה יצוקה הוא שהנרגילה תהיה יותר אטומה, ללא דליפות אויר ושטויות אחרות- ותוכלו להינות ממנה יותר. החיסרון בנרגילות יצוקות הוא שלרוב הן הרבה יותר כבדות. יש גם נרגילות מתברגות, נוחות ופראקטיות מאוד שניתן לקפל אותן למזוודה בזריזות. טוב לאנשים שיוצאים הרבה עם הנרגילה לעשן עם החבר'ה או סתם לקחת לטיולים. כמובן שבנרגילות כאלו גם כן יש חסרונות, שאחד מהם הוא שהנרגילות המתברגות לרוב הרבה פחות איכותיות מנרגילות יצוקות, מיוצרות בסין באיכות ירודה עם חומרים זולים, ומחזיקות מעמד הרבה פחות זמן.
לילדוד'ס אפשר גם להשיג נרגילה סינית (לא מומלץ בשום צורה) ורק לקחת בחשבון שאחרי מספר חודשים תעמוד לכם בחדר נרגילה מסריחה, מלאת חלודה שלא ניתן לנרגל איתה כמו שצריך. בגלל זה- על איכות משלמים יותר ולא מתפשרים! נרגילות מצריות עלולות להגיע בקלות ל-300 ש"ח, אבל אם אתם סוגדים לאיכות, מהר מאוד תבינו שזה שווה את התשלום.
נרגילות סוריות נעות על אותו טווח מחירים של המצריות (בערך) , המחיר שלהן עשוי להתחיל מ-60-70 ש"ח, ולהגיע ל-200-250 ש"ח, כמובן שתלוי בכמה דברים כמו: איפה קונים, גודל הנרגילה, האם היא יצוקה או מתברגת, טוב ליבו של המוכר, ואם המוכר קולט שאתם מבינים בנרגילות או שאתם פראיירים. הקיצר- אין מדע מדוייק בנרגילות...
על חנויות באיזורים שונים אפשר לברר באינטרנט, הנה כמה לדוגמא (אקראי לחלוטין):
איזור תל אביב- אום-כולתום / ד"ר נרגילה / מלך הנרגילות (שלושתם מומלצים!)
איזור ירושלים- גואה נרגילות (מומלץ!) / בשוק של העיר העתיקה.
איזור הדרום- השוק הבדואי של באר שבע.
איזור הצפון- כפר יאסיף / עכו / אבו נרגילה.
נשאלת השאלה: "למה אני צריך לשים לב כשאני קונה נרגילה?"-
אז בואו נתחיל מלמטה: הכד. הכד הוא ה-"אגרטל" שבו ממלאים מים לנרגילה ועליו הנרגילה עומדת.
הכד לרוב הוא החלק היפה, המעוצב והמעוטר של הנרגילה. לכן חשוב לבחור כד לטעמכם. כדים מיוצרים היום במגוון צבעים, צורות, עיטורים וגדלים. שלב שני, גוף. הגוף הוא הדבר החשוב באמת בנרגילה. בבחירת הגוף רצוי לבקש מהמוכר גוף אל חלד, מתברג או יצוק (נתון להכרעתכם) ולוודא שאין דליפות אויר ונזקים שונים ומשונים. לשים לב שמנגנון הגולה תקין (הגולה נמצאת בחלק התחתון של הגוף, בצד, מכוסה בכובעון מתברג)- ולהיזהר לא להפיל את הגולה בפתיחה!!!
הדבר השלישי שיש לשים לב אליו הוא הראש. הראש מגיע גם הוא במבחר צבעים צורות וחומרי גלם.
עדיף לקנות ראש סטנדרטי עשוי חרסינה, צבע לבחירתכם, חשוב מאוד שיהיו לו לפחות ארבעה / חמישה חורים בינוניים- ושימו לב: הגודל של הראש תלוי מאוד בכמות הטבק שאתם מוכנים לנדב לכל ראש שאתם מכינים. אם אתם מעדיפים להינות מהטבק שלכם בכמויות קטנות- לכו על ראש קטן. אם יש לכם אספקת טבק טובה, קנו גדול. גם זה לבחירתכם...
הדבר האחרון שאתם צריכים לבדוק זה הצינור. יש כמה סוגים: צינור סטנדרטי (לא משהו מיוחד), צינור סורי (לאנשים שיש להם סנטימנטים לחפצים...), צינורות סיניים (כל מיני צינורות זולים), צינור שייח (שלרוב מחלידים),
והרולס-רויס של הצינורות : קבלו בכבוד רב, בכפיים, בתופים ובמחולות את :
"צינור המזגנים"!!!
צינור מאוד איכותי, סוחב עלכיפכיפאק, אפשר להשיג בחנויות נרגילה שמכינות אותו. כדאי מאוד לקנות אחד ארוך, 2 מטר ויותר.
תחליטו אתם איזה צינור יותר מתאים לכם, ותקנו.
הדבר האחרון שיש לשים אליו לב הוא ה- "קונדומים" של הנרגילה שלכם. הקונדומים הם בעצם גומיות שאוטמות את המעברים של העשן בנרגילה. יש שלושה כאלה: הראשון בחיבור בין הגוף לראש, כדאי להתאים אותו שהראש יישב עליו בצורה טובה. אם לא יושב עליו טוב, אפשר להרחיב את הקונדום בעזרת איזולירבנד או נייר כסף. הקונדום השני הוא הקונדום שבין היציאה של הנרגילה (איפה שמחברים את הצינור), לצינור. השלישי הוא הכי חשוב לדעתי- הקונדום שאוטם את האויר בין הגוף לכד. שימו לב שכולם יושבים טוב במקום ונמצאים בקוטר המתאים.
הדבר האחרון והמאוד מאוד חשוב- אם אין לכם נדפקתם בצורה רצינית ביותר: מלקחיים !!!
חשוב מאוד! מאוד מבאס להיתקע בלי. כדאי לקנות שניים - אחד גדול ואחד קטן יותר. לרוב זה מגיע עם הנרגילה, אבל המוכר יכול לשכוח, אז חובה להזכיר!
שימו לב:
רצוי להתייעץ עם כמה אנשים שמבינים בנרגילות ואתם בוטחים בהם לפני שקונים.
ב. טבק
טבק הוא נושא של טעם בלבד. בחירה לא נכונה של טבק יכולה להרוס את הנירגול לגמרי.
טבק או טומבק, למי שלא יודעים, הוא הטעם שאתם מוסיפים לראש של הנרגילה.
כידוע, הטעם הקלאסי של הטבק הוא תפוח. משם התחיל הכל.
כיום ניתן להשיג טבק במגוון רחב של טעמים, כמו אפרסק, מנטה, בננה, דובדבן, מלון, תות, אפרסק, מישמיש, מיקסים של פירות למיניהם- וטעמים יותר מודרניים כמו קפה, שוקולד, מנטוס, רדבול וסוכריות.
את הטבק אפשר להשיג בפיצוציות, קיוסקים וחנויות נרגילה בצורת קופסה, ארוז בשקית ויבש.
המחירים (נכון ל-2011) נעים בין 7 ש"ח ל-11 ש"ח. היצרנים הידועים הם:
-"אל נחל'ה טובקו"- Al Nakhla Tobacco
חברה מצרית ידועה בעלת מוניטין של שנים בתחום, שמייצרת טבק ארוז במגוון רחב של טעמים. החברה המוכרת ביותר לייצור של מה שנקרא: "טבק פיצוציות". אפשר למצוא כמעט בכל קיוסק, פופולארי מאוד בישראל ובעולם. טבק נחמד פלוס, שנחשב לאחד מסוגי הטבק האיכותיים בשוק.
"SoeX"
חלק מקבוצת חברות יצוא גדולות בהודו, מייצרת תערובות צמחיות נטולות ניקוטין.
אני באופן אישי לא הייתי קורא לזה טבק בכלל...
אלא תערובת מגעילה וסינטטית שאין אף סיבה טובה לעשן אותה. אנשים שמבינים באיכות לא יתקרבו לזה.
"אל קאדר"
הטבק האיכותי והידוע של כפר יאסיף, שמיוצר במפעלו של עבד אל-קאדר. במקור הטבק נמכר במשקל, אבל אפשר למצוא היום בשוק את הגרסה הארוזה שלו. טבק חביב. תחליף נחמד אם נגמר הטבק הרגיל...
"אל וואחה"
אחד מסוגי הטבק האיכותיים ביותר שתתקלו בהם.
מתחרה בטבק של: "אל נחל'ה" בכבוד. טעמים מרעננים ומגוונים מאוד. מיוצר בירדן, וניתן למצוא אותו בחנויות נרגילה. קשה למצוא אותו בפיצוציות בגלל שאין מפיץ רשמי של החברה בארץ.
ויש כמובן את הדרך השנייה והיותר מומלצת להשגת טבק- קניית טבק במשקל. אם אתם מחפשים טבק איכותי- זה בד"כ במשקל. היתרון בטבק שנמכר במשקל הוא שאתם יכולים לקנות כמויות גדולות שיספיקו לטווח ארוך, הוא לפעמים טעים יותר מזה שנמכר בקופסה (תלוי איפה קונים), האיכות שלו במקומות מסויימים היא מעולה, והמבחר בד"כ הוא יותר גדול מהמבחר שאתם מוצאים בפיצוציות. החיסרון בטבק הזה הוא הזמינות שלו באיזורים שונים. לא לכולם יש חנויות נרגילה נגישות. חבל...
לסיכום- קנו טבק טוב. חשוב!
ג. גחלים
קניית גחלים תלוייה בתקציב שלכם, במד האיכות שלכם, ובאהבה שלכם כלפי עצמכם וכלפי הגוף שלכם.
תעשיית הגחלים כיום מלאה ברעלים, דלקים, וחומרים מזיקים לבריאות בצורה בלתי נתפסת.
אם יש משהו שמזיק בעישון נרגילה, זה הגחלים.
ושוב, כמו בכל דבר שקשור לנרגילה, הכל תלוי גם בצרכים שלכם. אם אתם הולכים לנרגל עם חברים
בחוץ, אין לכם את הזמן והאמצעים להדליק גחלים איכותיים שלא מהולים בכל מיני חומרי זבל.
כשתעשנו בחוץ תבינו כמה הנפט והבנזין שדוחפים לכם בגחלי פיצוציות כדוגמת: סטאר, סופר סטאר, פגסוס וחבריהם- מקלים עליכם וחוסכים לכם זמן. השאיפה של החומרים האלו לא בריאה, אבל כשאין ברירה-
שואפים כל מה שיש... עם כל טעם הלוואי המגעיל שהורס את חווית הנירגול.
אם אתם מתכוונים לנרגל בבית- דאגו לבריאותכם, וקנו גחלים טבעיים, שימו אותם כמה דקות על הגז עד שיהיו אדומים ונרגלו. עוד אופציה זאת גחלים של מנגל.
אזהרה חמורה!!!
גחלים של מנגל עשויים להיות מעורבבים עם חומרים רעילים להדלקה מהירה!
יש להשתמש בגחלים שאינם להלדקה מהירה!
ד. הכנת ראש
הכנת הראש היא בעצם האומנות הגדולה של המנרגלים...
אם אתם מתחילים, כדאי לתת למישהו שיודע להכין, להסתכל, להפנים ולממש.
אם בכל זאת אתם עקשנים, הנה המדריך להכנת ראש מקצועי:
חומרים דרושים:
- נייר כסף, רצוי כמה שיותר עבה
- קיסם / מחט / סיכה דקה
- הטבק שקניתם
אופן ההכנה:
א. קחו את הראש, הסתכלו דרך החורים ובדקו שהם לא סתומים. אם הם סתומים תעבירו בפנים משהו ותפתחו את החורים. לאחר מכן כדאי להתייחס קצת לטבק- אם קניתם יבש מקיוסק, אין בעיה. הטבק מוכן לשימוש. אבל אם קניתם במשקל, אמור להיות מיץ בטבק. לכן, כדאי לסנן את הטבק. קחו מסננת צפופה כמה שאפשר, ושפכו את הטבק פנימה. נערו קצת כדי שירדו כל הנוזלים - יש ליגוע בטבק, ולבדוק שהוא לא רטוב מידי. הטבק אמור להיות לח. כשהטבק הוריד את הנוזלים והוא לח במידה מספיקה, הוא מוכן לשימוש.
ב. קחו את הטבק, ובלי להיות מפונקים- תוציאו חופן קטן ביד, ותתחילו לפורר שכבה ראשונה של טבק בראש. לפורר טוב! לא לחפף בבקשה! אפשר גם לקצוץ את הטבק עם סכין, אבל לא צריך להגזים... פירור הטבק אמור להיעשות ככה: לוקחים קצת טבק, ומפרידים את העלים. עלה מופרד יכול להכנס לראש. אם יש שני עלים דבוקים, מפרידים אותם ומכניסים לראש.
כשגמרתם לפורר את שכבה א', קחו עוד חופן ופוררו עוד שכבה ועוד שכבה וכך הלאה- עד שהראש מתמלא כמעט עד סופו (רצוי להשאיר בערך חצי סנטימטר בין הטבק לנייר הכסף). כשסיימתם לפורר שכבות והגעתם למצב הרצוי, אני יודע שזה מאוד מושך- אבל אל תדחסו! לא ללחוץ את הטבק! הטבק לא אמור להיות צפוף בתוך הראש. אם הוא יהיה דחוס וצפוף, הנרגילה עלולה לא לסחוב לכם טוב.
ג. הוציאו נייר כסף, קרעו / גזרו אותו בגודל מתאים לראש. אם נייר הכסף הוא דק, כדאי לשים שתי שכבות. קחו את פיסת נייר הכסף ועיטפו את הראש, כך שכל הזמן אתם שואפים למתוח את נייר הכסף ולהגיע למצב שהנייר מתוח כמו תוף. מתחו חזק חזק, רק הזהרו לא לקרוע.
ד. כשהנייר מתוח טוב טוב, מגיע שלב החירור.
יש כמה צורות לחורר את נייר הכסף:
חירור כסאח
לוקחים קיסם, ומתחילים לחורר המון המון חורים. רצוי 50-60 בפיזור על כל הראש.
חירור שעון
חירור שעושים עם מחט. דמיינו שהראש הוא שעון, ואתם צריכים לחורר לו המון המון המון מחוגים.
קחו את המחט, וחוררו מהמרכז חורים צפופים בקן ישר עד הדפנות של הראש. סיימתם מחוג אחד? עברו למחוג הבא.
חירור נקודתי
לוקחים את הגחל (כשהוא עדיין לא דלוק), ממרכזים אותו על נייר הכסף שעל הראש,
תופסים קיסם ומחוררים מסביב לגחל חורים קטנים. רצוי מאוד להוסיף חורים בקצוות של הראש לאחר החירור שמסביב לגחל.
חירור 5 12 12
עושים עם קיסם חמישה חורים קטנים במעגל באמצע הראש. מסביבם עושים מעגל של 12 חורים יותר רחבים,
ומסביב למעגל השני עושים עוד מעגל שלישי של 12 חורים יותר גדולים.
לאחר החירור,
תפסו את הראש, הפכו אותו, ותנשפו חזק בתוך החור התחתון שלו. המטרה של הנשיפה היא לאוורר קצת את הטבק ואת החורים של הראש. כדאי לנער קצת את הראש מצד לצד אחרי שנשפתם לתוכו בכדי למנוע שריפה של טבק שנדבק לנייר הכסף ולמנוע את הטעם השרוף שנוצר כתוצאה מכך.
ה. הדלקת הגחל
- הוציאו גחל מהחבילה ומקמו אותו בתוך המלקחיים בצורה חזקה כדי שלא ייפול.
- הדליקו מצית / גזייה / גז / מבער או כל מקור בעירה אחר.
- צרו מגע בין הגחל לאש, עד שיתחיל להוציא ניצוצות.
- נערו קלות מצד לצד את הגחל כדי להאיץ את תהליך ההדלקה.
- במהלך ההדלקה, הגחל פולט חומרים רעילים. כדאי מאוד לא להדליק את הגחל קרוב לאיזור הפנים.
- וודאו שהגחל אדום משני הצדדים, והניחו אותו על צד הראש. אל תזיזו אותו בשניות הראשונות כי הראש
חייב להתחמם מעט- ואז מתחילים לפמפם את הגחל.
ו. התנהגות עם גחל
ישנם חוקי ברזל שצריך ליישם עם גחל שנמצא על הראש של הנרגילה:
- גחל ממקמים על הצד של הראש.
- ב-5 דקות הראשונות, לא מזיזים את הגחל לשום מקום.
- כשהטעם מתחיל להיות שרוף, מזיזים את הגחל לאיזור אחר, וזוכרים את המקום בו הנחתם את הגחל קודם כדי
לא לחזור על הטעם השרוף שנית.
- כשהגחל נהיה אפור מהצד העליון, זורקים אותו על המאפרה בעזרת המלקחיים, עד שכל האפר יורד ממנו. אפשר להיעזר בכלי מתכתי אחר כדי להוריד את האפר.
ז. כללי נימוס בעישון נרגילה
יש כללי נימוס שנהוגים בכל מיני איזורים. כדי למנוע פאדיחות- קבלו כמה:
- לעולם לא מניחים נרגילה על שולחן, בכדי שלא תיפול, ובכדי לא להסתיר את קשר העין בין היושבים.
- לעולם אל תגיש לאדם את הצינור כשהפיה מכוונת לכיוונו. הדבר נתפס כעלבון וכתנועת האשמה.
- לא מוציאים עשן על הפרצוף של האדם שנמצא מולך, למרות שזה מזמין.. (;
- כשאדם מדבר אליך או איתך, אל תוציא עשן באמצע המשפט שלו. העשן מסתיר את קשר העין ביניכם והאדם
שמדבר איתך עלול להיעלב.
נירגול נעים!![]()