סאבלימינל, עדיין בשמו המקורי, קובי שמעוני, החל יוצר קטעי היפ הופ כבר בגיל 12, ואף הקליט בתנאים מאולתרים. כנער צעיר הוא הופיע בדיסקוטקים ופאבים שניגנו מוסיקה שחורה וגם היה שותף בפתיחת מועדונים כאלה ברחבי תל אביב, ביניהם " Seven", "הג'וינט" ועוד. חבר די ג'יי ששידר בקנדה השמיע הקלטות שלו ושכנע את סאבלימינל לעשות ראפ בעברית. בגיל 17 היה מיוזמי פרוייקט הראפ המחתרתי "ישראלים עצבניים אחד אחד" שם החל לכתוב היפ הופ בעברית, תגובות טובות לפרוייקט עודדו את סאבלימינל לעשות היפ הופ בעברית.
ימים ספורים לאחר שסיים את שירותו הצבאי הקים סאבלימינל עם קבוצת יוצרים שותפים (בארץ ובעולם) לייבל עצמאי בשם "תאקט", חברת תקליטי "הליקון" נדלקה... וכך נסללה הדרך להפקת אלבום בכורה בהפקת "תאקט" ובהפצת "הליקון".
אחרי הוצאת שני סינגלים לרדיו ("יותר מחבר", "וחיי מיום ליום" ) זכה סאבלימינל בתשומת לב נאה במיוחד כשהוזמן להופיע לצידו של גידי גוב בטקס פרסי המוסיקה הישראלית "תמוז". שבועות אחדים לאחר מכן יצא אלבום הבכורה שלו: האור מציון. את כל הקטעים באלבום כתב והלחין קובי שמעוני, חלקם בשותפות בכתיבה, בהלחנה, בהפקה או בביצוע עם גלית דהן, אדי סומירן, יואב אליאסי (הצל), צ'אק דורפמן, שי חדד, מומי לוי, אריה אביטן הרביעיה הפותחת ועוד. בין הבולטים בקטעי האלבום היו "חי מיום ליום" עם שירה של מומי לוי וסמפול מלחן של רמי קליינשטיין לשיר של חנוך לוין, "יותר מחבר" ברמיקס עם גלית דהן, "איזה סרט", "האדריכלים" וגם קטע נסתר מעניין, באנגלית צרפתית ועברית. אחר כך בא האלבום "האור והצל" שאותו הפיקו סאבלימינל והצל ביחד.
בניגוד לראפרים אמריקאיים רבים שהמסרים האגרסיביים שלהם נובעים מרקע חברתי-כלכלי קשה וכעס על העולם, סאבלימינל בא לראפ ממקום שונה לגמרי. כפי שהוא הסביר לשלי ניידיץ' בראיון מיוחד ל"מומה": "... אני חי בבית יחסית אמיד ויש לי משפחה שעוזרת לי, ובזכות זה שאני לא צריך להתפרנס, אני יכול להתעסק במוסיקה. לא מכירים אותי במשטרה, אין לי תיק פלילי... לא רק שאנחנו נגד סמים, אנחנו נגד עישון בכלל. גם סיגריות. אנחנו בעד צבא, בעד קרבי, יש בנו גאווה לאומית, ציונות. אם לראפרים בחו"ל מפריעה אפליה וגזענות, אנחנו מוחים על דברים שקורים פה בארץ. יש סקאדים, יש קטיושות, יש גילה, יש ראשי ממשלה שאין להם מושג מהחיים שלהם".
מדוע אתה קורא לעצמך "אנחנו"?
סאבלימינל זה אני ו"הצל', שמופיע איתי בקביעות. שהתחלנו להופיע הוא לא נחשף ,ובגלל זה קוראים לו "הצל', אבל גם בגלל שהוא הניגוד שלי והכינוי שלי הוא "האור". אני הרגוע, השליו, זה שמרסן אותו, כי הוא אפור, יש לו סיפור חיים קשה והוא מאוד מיליטנטי'.
עם מי היית רוצה לעבוד?
קודם כל, רק עם אמנים בארץ ודווקא בסצינה המזרחית, עם ליאור נרקיס למשל, כי זה הקהל שלנו...'"
באדיבות ראפ 4 לייף
התחברות
הירשם כדי להגיב לנושא
